ההרשמה לתכניות ארגמן נפתחה.

חזרה ליסודות התבונה האנושית

על התוכנית

תוכנית אקסודוס ליסודות המחשבה הליברלית קלאסית והשמרנית

תוכנית אקסודוס מאפשרת לתלמידים מצטיינים לתואר ראשון לערוך היכרות מעמיקה עם יסודות ההגות השמרנית והליברלית הקלאסית, שהיא אחד מעמודי התווך המרכזיים של ההגות והתרבות המערבית.

התוכנית תעניק לסטודנטים מסד רעיוני מעמיק וייחודי בנוף האקדמי הישראלי, שבכוחו לחולל השפעה רבת ערך במרחבים האינטלקטואליים והמדיניים של העם בישראל. 

נושאי הלימוד

מחשבה מדינית, ציונות, כלכלה, משפטים ואסטרטגיה

התוכנית כוללת לימוד בחמישה תחומי דעת מרכזיים: מחשבה מדינית, ציונות, כלכלה, משפטים ותרבות.
כהכנה לשיעור משתתפי התוכנית יקראו לעומק ממיטב היצירות בנושאים אלו, ובמהלך השיעורים בכיתה יידונו הטקסטים בצוותא ובהנחיה מקצועית, מתוך מטרה להעמיק, לבסס ולחדד את היסודות הרעיוניים הגנוזים בהם. חלק מהשיעורים יועבר על ידי מרצים אורחים, מומחים ובכירים בתחומם: מהארץ ומחו"ל, ומעולמות האקדמיה, הכלכלה וההגות.

מתי ואיפה?

מיקום

מרכז יצחק רבין תל אביב

אהליאב 5, ירושלים

ימי פעילות

ראשון

שלישי

שעות פעילות

18:00-21:00

18:00-21:00

מיקום

מרכז יצחק רבין תל אביב

רחוב אהליאב 5, ירושלים

ימי פעילות

ראשון

שלישי

שעות פעילות

18:00-21:00

18:00-21:00

תכנים

תוכנית אקסודוס מציעה לסטודנט המצטיין העמקה בחמישה אדנים מרכזיים: מחשבה מדינית, ציונות, משפטים, כלכלה ותרבות – ותיגע בסוגיות המרכזיות המרכיבות כל אחד מהנושאים הללו, דרך קריאה ודיון מעמיקים בטקסטים מכוננים.

כחלק מהתוכנית, המשתתפים יקבלו ספרים ומקראות עשירות, ויגיעו לשיעורים לאחר קריאת החומרים הרלוונטיים. המשתתפים ידרשו לקריאה אינטנסיבית ושיח מעמיק סביב יצירות המופת הנלמדות.

01

מחשבה מדינית

השיעורים בחטיבה יערכו היכרות קרובה עם יסודות המחשבה הפוליטית השמרנית, ויציבו אותה אל מול תפיסות פוליטיות המנוגדות לה. לאחר נתינת הרקע הדרוש על המחשבה הפוליטית המודרנית, יתמקדו השיעורים בהגותם של שלושה הוגים מרכזיים – אדמונד ברק, אלקסיס דה טוקוויל, ופרידריך האייק – תוך קריאה מרובה ועיון ביצירות המופת של הוגים אלו. בספר "מחשבות על המהפכה בצרפת" נלמד על הסיבות שבגינן התנגד ברק למהפכת 1789; נכיר את הפולמוס שערך עם תומס פיין, תומך נלהב של המהפכה; ונדבר על התמות המרכזיות של הספר. על השאלה "כיצד שומרים על החירות בדמוקרטיה" ננסה לענות דרך ספרו של דה טוקוויל, "הדמוקרטיה באמריקה", יחד עם שלל סוגיות יסוד במחשבה הדמוקרטית: היחס שבין חירות לשוויון, מקומה של הדת, סכנות המשטר הדמוקרטי, וכו'. לבסוף נערוך היכרות עם הסמן הליברלי של ההגות השמרנית – פרידריך האייק – באמצעות עיון בספרו "חוקת החירות". נכיר את המושגים המרכזיים של הספר – 'ידע' ו'מסורת', ונראה כיצד האייק משלבם במפעל האינטלקטואלי שלו, המשרטט את הקווים האופטימליים לאיזון הראוי שבין חוק לחירות: כיצד ניתן לצמצם את הכפייה בחברה למינימום האפשרי, שתבטיח את החירות המקסימלית של האזרחים?

לקראת כל מפגש נקרא חלקים מיצירות המופת במחשבה המדינית השמרנית ונקיים דיון סביבן.

02

ציונות

החטיבה תתמקד במתן דין וחשבון מעמיק על יחסה של התנועה הציונית למסורת היהודית מרובת השנים. בשונה מהמבט המקובל, המתבונן על הציונות כתנועה חד-פעמית המנותקת מהעבר היהודי, תציג ההחטיבה תפיסה מורכבת יותר, ותתן את הדעת על המרכיבים השמרניים והמהפכניים שבתנועה הציונית. הדיון יחל בעיון במהפכה המקראית ובהשלכותיה הפוליטיות וההיסטוריות, בעקבות מפעלו המונומנטלי של יחזקאל קויפמן, "תולדות האמונה הישראלית". לאחר מכן נלמד על המופעים הפוליטיים השונים שלבשה היהדות לאורך ההיסטוריה, במקומות שונים ולאורך תקופות שונות. משברי הזהות שעברו על העם היהודי בעת המודרנית יהוו עבורנו רקע להצבת והבנת המענה שהציעה התנועה הציונית, ולאורם נבחן את משמעותה ותרומתה לקיום היהודי המודרני. החטיבה תחתום בעיון ספרותי ביצירות המופת של דור התחייה, ובשאלה: האם הספרות העברית המתחדשת הייתה המשך למסורת היהודית, או שמא 'מהפכה' ביחס אליה?

03

משפטים

חטיבת השיעורים ב'משפטים' נועדה להעמיק ביסודות הרעיוניים של המשפט. למושגים רווחים רבים – כגון "צדק", "מוסר" "שלטון החוק", "הפרדת רשויות", "תקדים מחייב" וכו' – יש שורשים תיאורטיים עמוקים, הנעוצים באסכולות ותיאוריות פילוסופיות שונות ביחס למהות המשפט. במסגרת זו נדון בתיאוריות של החוק הטבעי, הפוזיטיביזם המשפטי, ותורת המשפט ההיסטורית, ונלמד על הוגים כגון אריסטו, פורטסקיו, סלדן, קוק, קלזן, אוסטין, הארט ודבורקין. לאחר מכן נציג את הקשר שבין אופייה הפרטיקולרי של החברה והמסורת שלה, לבין היווצרות השיטה המשפטית שלה, ונדון בשיטות המשפט השונות: השיטה האינקוויזטורית, הקונטיננטלית הגרמנו-צרפתית, לעומת השיטה האנגלו-אמריקנית, האדוורסרית והמשפט המקובל – כל זאת כתשתית להבנת שיטת המשפט הישראלי, והשוואתה למערכות משפט שונות בעולם. מתוך ההיכרות עם פילוסופיית המשפט, וסוגי שיטות המשפט השונות בעולם, נתכנס לדון בשיטת המשפט הישראלי; נלמד על מבנה הערכאות שלה (מקומי, שלום, מחוזי , עליון, בג"ץ), ונציג את אופייה הייחודי כשיטת משפט שנבנתה בפרק זמן קצר יחסית, טלאי על טלאי, ובכך שילבה בתוכה אלמנטים ומאפיינים ממספר שיטות ומדינות בעולם. לבסוף, נבקש להעמיק ולחדד את הגישה השמרנית למשפט, המוצאת דיאלקטיקה בין המשפט, החברה, ומורשתה הלאומית והאזרחית. לפי גישה זו, שינויים בחברה – הבאים לידי ביטוי במשפט – מבטאים התפתחות טבעית ובריאה, ובלבד שייעשו באופן מדוד ושקול תוך חיבור למסורות, לניסיון העבר, ולמתן האפשרות לתקנם.

04

כלכלה

השיעורים בחטיבה יכירו לתלמידים את צורת הניתוח הכלכלית, ויאפשרו להם ליישמה על מגוון בעיות שונות. בכך התלמידים ירכשו תובנות חדשות על דרך הפעולה האנושית ותוצאותיה בעולם.

השיעורים יחלו בצלילה לעומק המשמעות של מחירים בכלכלת השוק: מה הם מייצגים, ומהי חשיבותם עבור חברה חופשית ומשגשגת? לאחר מכן, נעסוק בשאלה הכלכלית, בה"א הידיעה – למה במשך רוב ההיסטוריה חיו בני האדם בעוני מחפיר, בעוד שכעת רבים מהם חיים בעושר חסר תקדים? שאלה זו תיבחן הן מהזווית הכלכלית-מוסדית, הן מהזווית המוסרית והסוציולוגית. כמו כן, נשתמש בכלים שנלמדו בכדי לבחון את תפקודה של המערכת הפוליטית בעיניים כלכליות, וננסה להבין מדוע משטר דמוקרטי עשוי לעיתים קרובות לאמץ מדיניות שרוב האזרחים איננו מעוניין בה? שאלה זו תבחן מהפרספקטיבה של האזרח הבוחר, נבחרי הציבור, ופקידי הממשל. תובנות אלו ישמשו אותנו בבואנו לבחון את אתגרי מעורבות הממשלה במשק. לבסוף, נקדיש התייחסות מפורטת למקרה הישראלי: נסקור את המצב הכלכלי, ההיסטורי והנוכחי, של מדינת ישראל; ונעסוק בניתוח אתגריה לעתיד, לאור התובנות שנלמדו.

05

תרבות

החטיבה האחרונה תחשוף בפני הלומדים תחום דעת חשוב מאין כמותו, שגם העיסוק בו נדיר במחוזות החברה הישראלית. בחטיבה נלמד לעומק את תפיסות המטא השונות ביחס לתרבות. יחידה זו נחלקת לשלושה מפגשים ומבקשת לעסוק במושג התרבות היהודית מנקודת מבט שמרנית; זאת בהתאם לאופן בו באה לידי ביטוי בחברה האזרחית שלא ביחס להיבט הדתי. הטענה המרכזית הנפרשת לאורך שלושת המפגשים מבקשת לשקף את ההכרח של החברה הישראלית לעסוק במורשת היהודית על כל רבדיה בהוראת היהדות כתרבות. ביחידה נגדיר מהי תרבות דרך כתביהם של פילוסופים מרכזיים בתחום זה, נגלוש לתפקידה של התרבות בעיצוב הזהות הקולקטיבית ונסכם עם החשיבות של התרבות לשגשוגה של החברה המערבית בכלל ושגשוגה של החברה הישראלית בפרט. המאמץ ביחידת תרבות אינו אנליטי גרידא אלא מבקש לפנות אל ההיבטים הרגשיים של התרבות כפי שאנו מבינים אותה, יחד נחווה את התרבות במקום ללמוד עליה.

מנחי התוכנית

ד"ר שגיא ברמק

ראש תוכנית אקסודוס – תל אביב

ד"ר גדעון חזן

ראש תוכנית אקסודוס – ירושלים

מרצים אורחים

ד"ר רונן שובל

ראש מכון ארגמן ודיקן קרן תקווה.

ד"ר רפאל בן לוי

דוקטור ליחסים בינלאומיים. מחקרו עוסק בממשק שבין תפיסות עולם לחשיבה ביטחונית אסטרטגית. סרן (במיל') באגף המודיעין.

ד"ר שאול שארף

מרצה למשפטים במרכז האקדמי פרס ברחובות ועמית בכיר במכון בגין למשפט וציונות. פובליציסט וסגן עורך מגזין בית המשפט.

ד"ר נגה בינג

חוקרת חסידות ומחשבת ישראל, מרצה בחוג לחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים ובתוכנית הבינתחומית בפילוסופיה ובהגות יהודית במרכז האקדמי שלם. בנוסף נגה מנהלת את הכשרת המורים בתוכנית בארי במכון הרטמן.

דרישות סף

סטודנטים לתואר ראשון בשנה השנייה ומעלה בפקולטות למדעי החברה, מדעי הרוח או משפטים (ניתן להגיש בקשות חריגות).

ממוצע ציונים 85.

המתאימים יזומנו לראיונות קבלה.

מלגה

תלמידים שישלימו את התוכנית בהצלחה יזכה ב- מלגה של 3,000 ש"ח.
* הרשמה לתוכנית כרוכה בתשלום דמי רצינות בסך 400 ש"ח, שיוחזרו לתלמידים שיסיימו את התוכנית בהצלחה ויעמדו בדרישותיה.

ההרשמה לשנת תשפ"ג הסתיימה

מדינאות, אסטרטגיה, ביטחון

תלמידים לתארים מתקדמים ופעילים בזירה הציבורית
התוכנית תתקיים בירושלים

תודה שהצטרפת לעולם התוכן שלנו!