תוכנית ז'בוטינסקי מציעה מסע אינטלקטואלי מעמיק לאנשים חדורי שליחות, ציונות וסקרנות רעיונית, המבקשים להעמיק את הבנתם ביסודות המחשבה המדינית והציונית, ולהבין כיצד עקרונות יסוד אלו פוגשים את מדינת ישראל המודרנית.
בקבוצה נבחרת ומצומצמת, עד 30 משתתפים, ייפגשו הלומדים ל-12 מפגשים מרוכזים עם מרצים מהשורה הראשונה, לשיעורים שישלבו בהירות, עומק והשראה.
הקבלה לתוכנית מותנית בהליך סינון, ומיועדת למועמדים המגלים רצינות, מחויבות ואהבת דעת.
התוכנית כרוכה בתשלום של 2,500 ש"ח, והיא מיועדת למי שרואים בלימוד ובהעמקה דרך חיים ומפתח להשפעה.
תוכנית ז'בוטינסקי מציעה מסע אינטלקטואלי ייחודי, המשלב עיון שיטתי ביסודות המחשבה המדינית והציונית עם דיון באתגרים הבוערים של החברה הישראלית המודרנית.
במסגרת 12 מפגשים מרוכזים, בני שלוש שעות כל אחד, יידרשו המשתתפים לקריאה מקדימה של טקסטים נבחרים, וישתתפו בשיעורים חווייתיים הכוללים דיונים קבוצתיים מונחים, קריאה מונחית, הרצאות אורח וניתוח סוגיות היסטוריות ועכשוויות.
התוכנית אינה מסתפקת בהצגת רעיונות מופשטים, אלא מבקשת לחדד את הזיקה שבין רעיון למעשה, בין מסורת לחזון, בין הגות למדיניות.
המשתתפים יעסקו בלמידה אינטנסיבית מתוך קריאה ביצירות מופת, תוך דיון פתוח, חידוד טיעונים, ובניית תשתית רעיונית שתאפשר להם להבין את מאבקי הרוח של העידן המודרני ולהשתתף בהם מתוך בשלות אינטלקטואלית.
התוכנית מדגישה את עיצוב השקפת העולם האישית:
היא מקנה כלים להבנת מושגים מדיניים ותרבותיים, לזיהוי המאבקים הרעיוניים שעיצבו — וממשיכים לעצב — את הציונות, את התרבות היהודית ואת עתידה של מדינת ישראל. השיעורים מטפחים חשיבה ביקורתית, אחריות ציבורית, וזיקה חיה למסורת הרוחנית והפוליטית של העם היהודי.
התוכנית מחולקת לשלוש חטיבות מרכזיות, שכל אחת מהן עוסקת בציר רעיוני שונה אך משלים:
בחטיבה זו נבקש להתחקות אחר היסודות הרעיוניים שהניחו את אבני היסוד של המערב החופשי: טבע האדם, מושג החירות, מקומו של החוק, תכלית השלטון, מעמד המסורת, ותנועת השינוי החברתי.
דרך עיון מושכל בהגותם של אריסטו, ברק, טוקוויל והאייק, נברר ונעמיק בשאלות יסוד:
נעסוק בשאלת התנאים המקדימים לקיומה של חירות — הן פרטית הן לאומית — ונבחן כיצד יציבות מוסרית ומשפטית מהווה מצע הכרחי לחירות משמעותית.
הדיון יחשוף את המתח הפנימי בין שאיפת החידוש לבין הצורך בעוגן של רציפות תרבותית, כמפתח להבנת אתגרי הדמוקרטיה במאה ה-21.
בחטיבה זו נבקש להעמיק בשאלת זהותו וייעודו של העם היהודי בעידן המודרני, ולעקוב אחר המהלך הרעיוני שהוליד את הציונות כתנועה לאומית-תרבותית השואפת להקים מחדש את הריבונות היהודית בארץ ישראל.
דרך עיון בכתביהם של הרצל, ז'בוטינסקי, אחד העם, יחזקאל קויפמן, ישראל אלדד ורונן שובל, נגלה את רבדי המחשבה שהונחו ביסוד המעשה הציוני, ונבחן את האופן שבו נרקמה מחדש מערכת היחסים שבין עם, מסורת, אדמה וחירות.
במהלך החטיבה נעסוק בשאלות יסוד כגון:
החטיבה תתמקד במתח היצירתי שבין שמרנות למהפכנות בתוך הרעיון הציוני, ותבחן את דרכי העיצוב של תודעה לאומית בעולם משתנה: כיצד בוראים עם של חירות מתוך שברי גולה, ואיך הופכים זיכרון היסטורי לאתגר מדיני וחברתי בהווה.
דרך קריאה בטקסטים המרכזיים ודיון פתוח, יתאפשר ללומדים לגעת ברוח הגדולה שהחייתה אומה — ולחשוב כיצד ממשיכים את המשימה.
בחטיבה זו נפנה את תשומת הלב מהיסודות הרעיוניים ומהאידאות הגדולות אל השאלה המעשית: כיצד מתגלמים רעיונות מדיניים בצורת חיים ממשית?
נבחן את המתח המובנה שבין עקרונות תיאורטיים לבין צורכי מדיניות יומיומיים, ונעסוק בדרכים שבהן סדרים פוליטיים, כלכליים וביטחוניים מנסים לתרגם ערכים כלליים למוסדות ולפעולות בשדה המציאות.
בחטיבה זו נעסוק בארבעה תחומים עיקריים:
נעמיק בשאלת שלטון החוק והפרדת הרשויות: כיצד עקרונות של צדק, חירות והגבלת כוח השלטון מתממשים — ולעיתים מתעוותים — במבנה המשפטי של מדינות חופשיות.
נלמד את ההבדלים בין תפיסות המשפט השונות, ונבחן את הדרכים שבהן מושגי יסוד כמו "צדק", "חוק" ו"שלטון חוק" זוכים לפרשנויות מגוונות במסורות המשפט השונות.
נתמקד בהשוואה בין גישת המשפט הטבעי, הפוזיטיביזם המשפטי והתפיסה ההיסטורית של החוק, ונבחן את ייחודה של השיטה הישראלית, שנבנתה בתנאים יוצאי דופן וכוללת השפעות אנגלו-אמריקאיות, קונטיננטליות ויהודיות.
נשאל:
נבחן את הזיקה שבין כלכלה חופשית לבין חברה חופשית: כיצד מוסדות כלכליים מבנים לא רק עושר חומרי, אלא גם אחריות אזרחית וחירות פרטית.
בעזרת עיון ב"הדרך לשעבוד" של האייק, נעמוד על הסכנה שבהמרת חירות כלכלית בריכוזיות שלטונית, ונשאל:
נעסוק במבנה הכוח הדמוקרטי ונבחן את עקרונות הסדר הפוליטי במדינה חופשית:
כיצד ניתן לאזן בין ריבונות העם לבין בלמים ואיזונים שמגינים על חירות היחיד ועל רציפות תרבותית?
נברר את המתח שבין עקרון הרוב לבין ערכי יסוד שאינם נמסרים להכרעת רוב משתנה, ונעסוק בשאלות:
נבחן את המתח הקבוע שבין רעיון לבין מוסד, בין שאיפה לעקרון לבין אילוצי הפוליטיקה, ונבין כיצד סדר דמוקרטי בר-קיימא תלוי הן בנאמנות לערכים יסודיים והן בהכרת גבולות הכוח והשלטון.
נבחן כיצד רעיונות של ריבונות, חירות ולאומיות עומדים במבחן המעשה בעולם של מאבקים אסטרטגיים.
נתחקה אחר יסודות האסטרטגיה הלאומית של ישראל, ננתח את שינויי הסדר הבינלאומי, ונשאל:
במהלך התוכנית נעמיק בקריאה ולימוד של יצירות מופת מההגות המדינית והציונית, בהן:
ד"ר למדעי המדינה, מתמחה במסורות שונות של מחשבה מדינית ובהגות הציונית.
ראש מכון ארגמן ודיקן קרן תקווה.
דוקטור להיסטוריה אמריקנית, מייסד תוכנית אקסודוס, מומחה בכלכלה פוליטית וכיום מכהן כראש תוכנית אדם סמית במכון ארגמן.
דוקטור ליחסים בינלאומיים. מחקרו עוסק בממשק שבין תפיסות עולם לחשיבה ביטחונית אסטרטגית. סרן (במיל') באגף המודיעין.
מרצה למשפטים במרכז האקדמי פרס ברחובות ועמית בכיר במכון בגין למשפט וציונות. פובליציסט וסגן עורך מגזין בית המשפט.
חוקרת חסידות ומחשבת ישראל, מרצה בחוג לחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים ובתוכנית הבינתחומית בפילוסופיה ובהגות יהודית במרכז האקדמי שלם. בנוסף נגה מנהלת את הכשרת המורים בתוכנית בארי במכון הרטמן.
מכון ארגמן מספק למשתתפי תוכנית ז'בוטינסקי תנאים מעולים להתמסרות ללימודים, ליווי אקדמי וארוחות מלאות במהלך המפגש.
ההשתתפות בתוכנית כרוכה בתשלום של 5,000 ש"ח.
*מי שלומד לקראת תואר שלישי ומקדיש את עיקר זמנו לכתיבת עבודת הדוקטורט יכול לבקש מלגה שמכסה את התשלום.
