הפיקוח האזרחי על מערכת הביטחון בישראל מתקיים בעיקרו ברמה הפורמלית, אך בפועל ניכרת תלות עמוקה של הדרג המדיני בצה"ל כגורם בלעדי כמעט לאספקת ידע ביטחוני, הערכות אסטרטגיות וניתוח חלופות. שליטת הצבא במידע המודיעיני, ביכולת התכנון ובקביעת מסגרות החשיבה יוצרת מצב של הגמוניה אפיסטמית, המחלישה את יכולת הדרג הנבחר ומצמצמת את מרחב הבחירה האמיתי שלו.
בעוד האחריות להגדרת מדיניות ביטחון ולקבלת החלטות אמורה להיות בידי הדרג המדיני, בפועל הוא ניזון כמעט בלעדית מהצעות מערכת הביטחון, מתקשה להציע חלופות – בוודאי בכל הקשור לבניין הכוח, ולעיתים נגרר לאשרר תוכניות שמקורן בצבא בלי לקיים שיח אסטרטגי עצמאי. המנגנונים המוסדיים שאמורים לגשר על הפער – המזכיר הצבאי לראש הממשלה והמטה לביטחון לאומי – אינם מספקים מענה אפקטיבי: הראשון כפוף להיררכיה הצבאית, והשני סובל מחולשה מבנית, מהיעדר משאבים ומהיעדר לגיטימציה כגורם עצמאי מול מערכת הביטחון.
התוצאה היא ריכוז ידע וסמכות אופרטיבית בידי הצבא, אשר חורג לעיתים מתחום המומחיות המקצועי הצבאי ומוביל גם את תהליכי גיבוש המדיניות בנושאים מדיניים מובהקים, וכן בנושאים אסטרטגיים. עמדות אחרות כמעט אינן נשמעות, והדרג המדיני נותר חסר יכולת אמיתית לבדוק את ההמלצות המונחות לפניו ולאתגר את מציעיהן. תופעה זו בלטה במיוחד בתקופות חירום כמו מלחמת חרבות ברזל, שבהן ניכרה מונוטוניות מבצעית, והדרג המדיני התקשה להניע תפיסות חלופיות.
בטווח הארוך, כדי לחזק את אפשרויות קבלת ההחלטות של הדרג המדיני, נדרשת תפנית ממשית:
- חיזוק המל"ל והפיכתו לגוף מקצועי בעל השפעה וסמכויות נרחבות לקבלת מידע בלתי תלוי ולביצוע עבודת מטה ביטחונית עצמאית.
- צמצום מעורבות הצבא בקביעת מדיניות חוץ ובנושאים שאינם צבאיים, וניתוב עיקר העיסוק הלאומי בתחומים אלו לדרג האזרחי.
- חיוב הדרג המדיני בהכשרה ביטחונית סדורה, שתאפשר לקיים דיון מושכל מול מערכת הביטחון.
מעבר לצעדים אלו, עיקר טענתנו במאמר זה היא כי בטווח הקצר יש להקים צוות ביטחוני עצמאי לראש הממשלה, וייתכן שאף לקבינט, שיורכב ממומחים אזרחיים המנותקים מוסדית ממערכת הביטחון, שיאפשרו לדרג המדיני "ייעוץ מקצועי מעולה" ונטול פניות בתחום הביטחוני. חברי הצוות ימונו על ידי ראש הממשלה וחברי הקבינט כמינוי אישי, ויכהנו לפרקי זמן קצרים, בהתאם לכהונת ראש הממשלה וחברי הקבינט. תפקידו של צוות זה יהיה לגבש המלצות לראש הממשלה ולקבינט לפי הצורך בנושאים העומדים על הפרק, או להציג לדרג המדיני נושאים שלעמדתו מחייבים את התייחסותו. כמו כן, הצוות יבחן באופן עצמאי או מול מערכת הביטחון, חלופות להצעות מערכת הביטחון בנושאים מבצעיים ובנושאי בניין הכוח, תוך הבאת רצונות הדרג המדיני לידי ביטוי.
כמו כן, יתאפשר לצוות לקיים שיח עם מכוני מחקר ישראליים ובינלאומיים בעניין. שיח זה מתקיים כיום בדרג הצבאי בצורה מצומצמת ובנושאים שוליים באופיים. צוות זה לא יחליף את עמדת מערכת הביטחון, זו תישאר העמדה המרכזית, אלא ישמש "פלטפורמה קלה" לאתגור התוכניות והערכות המצב של גופי התכנון המבצעיים והמל"ל (ה"פלטפורמות הכבדות") ויציג עמדה מקבילה, תומכת או מתנגדת, לעמדת מערכת הביטחון, שתאפשר דיון מושכל בחלופות העומדות על הפרק.
המצב הקיים מקשה על הדרג המדיני לקבל החלטות ביטחוניות עצמאיות, ומוביל להישענות כמעט מוחלטת על עמדת מערכת הביטחון. חיזוק מערכות הייעוץ האזרחיות, יצירת אלטרנטיבות מבוססות ידע והבטחת פיקוח אפקטיבי על מערכת הביטחון הם צעדים הכרחיים להבטחת ביטחון לאומי הנשען על שיקולים רחבים ומאוזנים.
