ארה"ב עודנה המעצמה החזקה ביותר מבחינה צבאית וכלכלית אך הדומיננטיות שלה מאותגרת בזירות שונות והיא אינה מסוגלת או מעוניינת לנווט לבדה בזירה הבינלאומית. מעצמות כמו סין ורוסיה מערערות על מרכיבי הסדר הנוכחי, ומעצמות עולות כמו הודו מחפשות את מקומן. המערכת הבינלאומית הולכת ונעשית תחרותית ומפולגת מבעבר.
בעוד אוכלוסיית המדינות המפותחות מזדקנת ואף מתכווצת, אזורים כמו אפריקה ודרום מזרח אסיה נהנים מצמיחה מואצת של האוכלוסייה. כלכלות מחוץ לאגן האטלנטי צומחות בקצב מהיר, ונהנות מתזוזה של יכולות ייצור אליהן, בעוד המדינות האטלנטיות עוברות לשירותים פיננסים. יש דיפוזיה של ידע ואמצעים טכנולוגים מן האגן האטלנטי לשאר העולם, ותלות קריטית של שרשרות ערך מערביות במוצרים טכנולוגיים מתקדמים ממדינות לא מערביות.
סין מבקשת למצב את עצמה כמרכז עולמי ולהתאים את הסדר הבינלאומי האמריקני לצרכיה, אך לא בטוח שהיא תוכל לאתגר את ההגמוניה האמריקנית מחוץ למזרח אסיה. האתגר להגמוניה האמריקנית בא גם מרוסיה ומאיראן, המבקשות לחזק את מעמדן האזורי והעולמי. ארה״ב הייתה ונותרה הכוח הצבאי החזק בעולם, ובפער רב על כל יריבה אחרת. אולם וושינגטון מתקשה לגבש קונצנזוס חדש סביב אסטרטגיה מוסכמת למערכת הבינלאומית. המעצמות האירופיות מתקשות לתרגם את כוחן הכלכלי לכוח גיאופוליטי, והיבשת עוברת תמורות דמוגרפיות וחברתיות חשובות, לנוכח הזדקנות האוכלוסייה וההגירה המוסלמית המאיימת על אופי החברה.
במזה"ת, אנו עדים להחלשת האסלאמיזם השיעי כתוצאה מהפגיעה באיראן ובכוחות הפרוקסי שלה, ובוואקום שנוצר יש תחרות בין תורכיה וקטר שמייצגות אסלאמיזם סוני לבין סעודיה ואיחוד האמירויות שמייצגות מסורתיות ערבית מלוכנית. מאבק זה מתחולל בראש ובראשונה בסוריה, אך גם בלבנון ובעזה. השנים הבאות יתאפיינו בהמשך מאבק זה תוך ניסיון של איראן לשקם את כוחה, והמשך המאבק השקט בתוך המדינות המסורתיות נגד זרמים אסלאמיסטיים בקרבן.
קיים מרוץ חימוש עולמי, בדגש על מערכות נשק אוטונומיות, יכולות סייבר, טילים ובינה מלאכותית, וישנה השקעה ניכרת ביכולת ייצור תעשייתית רלוונטית. מדינות נוקטות כיום צעדים להגברת העצמאות האסטרטגית שלהן. תחרות זו גם מעודדת הקמת תשתיות חדשות לחיבור בין מעצמות לשווקים עולמיים, כגון היוזמות המתחרות במזה"ת, יוזמת החגורה והדרך של סין (BRI) ומסדרון הודו־המזרח התיכון־אירופה (IMEC).
הבינה המלאכותית צפויה לשנות את פני הכלכלה, החברה, התרבות והפוליטיקה. לצידה קיימות פריצות דרך חדשות בתחום הרובוטיקה, הביוטכנולוגיה והתעשייה, המביאות ביקוש גובר לשבבים מתקדמים ולתשתיות אנרגיה. המעצמה שתצליח לפרוס בינה מלאכותית אמינה בשדה הקרב, ותדע למצות את הפוטנציאל שלה באמצעות בניין כוח נכון, תשיג יתרון צבאי ניכר.
בחברה המערבית, קיימת מגמה של קיטוב פוליטי עמוק בחברה בין פרוגרסיביזם סוציאליסטי ואנטי־מסורתי לבין שמרנות לאומית ומסורתית, קיטוב שמקשה על מקבלי ההחלטות לגבש קונצנזוס בנושאי ליבה ובארה"ב מוליך להתנהלות לא עקבית. יש עלייה באנטישמיות מכל הסוגים, ועם זאת, רבים במערב מבינים שגורמים אנטי־ישראליים ואנטישמיים הם לרוב גם נגד המערב הדמוקרטי, ובעיניהם ישראל היא דוגמה למדינת לאום השומרת על זהותה ונלחמת על קיומה בגבורה.
עבור ישראל, מדינה קטנה ומתקדמת טכנולוגית במיקום אסטרטגי, המגמות הללו מציבות איומים וגם הזדמנויות. ישראל תצטרך להגדיל את הנכסיות שלה עבור ארה״ב, כך שהברית בין המדינות תהיה עמידה בפני חילופי שלטון. אך ייתכנו תרחישים שבהם תיאלץ ארה״ב למקד את כל משאביה במספר מצומצם של זירות, ולכן על ישראל לחזק את עצמאותה בייצור נשק קריטי. הצורך האמריקני בבעלות ברית חזקות והרצון לצמצם את המחויבות הצבאית האמריקנית – מציעים שניהם הזדמנות לשינוי חיובי ביחסים בין ישראל וארה״ב לעבר שותפות הדדית יותר.
השינוי הטכנולוגי יעצים את מעמדה של ישראל כמדינת חדשנות מובילה. הידע והניסיון הישראלי בתחומים כמו סייבר, הגנה אווירית ובינה מלאכותית, יכולים להיות נכסים חשובים במרוץ הטכנולוגי. עליה גם למנף את הידע ואת הפיתוחים הללו ליצירת בריתות חדשות. המיקום הגיאוגרפי של ישראל מציב אותה בעמדה טובה ומאפשר לה להפוך למרכז אזורי של אנרגיה ותחבורה. מרוץ החימוש מגדיל את פוטנציאל הייצוא של טכנולוגיות נשק ישראליות.
