מאמר זה דן בתפיסות המוסריות שמנחות את צה"ל, תוך ניתוח ביקורתי של הקוד האתי הנוכחי והעקרונות שעומדים בבסיסו. הקוד האתי הנוכחי נשען על עקרונות אוניברסליים שהושפעו מהגותו של ג'ון רולס, במיוחד עקרונות "צדק כהוגנות" ו"מסך הבערות".
עקרונות אלו מבקשים לנטרל את ההקשרים הלאומיים, התרבותיים והמעמדיים של האדם, ולהציג מוסר שוויוני ואובייקטיבי. תפיסה זו מובילה להצגת האדם כפרט מופשט, מנותק מהקשריו החברתיים והתרבותיים, דבר שמחליש את הלכידות הקהילתית ואת היכולת לנסח היררכיה מוסרית. בצה"ל, עקרונות אלה מכתיבים את אופן הפעלת הכוח הצבאי, מסכנים את חיי הלוחמים ופוגעים ביכולות של צה"ל להגן על אזרחי המדינה.
כנגד גישה זו, המאמר מציע אלטרנטיבה מוסרית המבוססת על המסורת היהודית והפילוסופיה הרפובליקנית. תפיסה זו מדגישה את חשיבות ההקשרים החברתיים והמחויבות למעגלים מוסריים. המאמר מפתח עקרונות מוסריים אלטרנטיביים למסורת של רולס – ומציע את הרעיון של "צדק כנאמנות" – מחויבות לצדק המעוגנת בזיקה קהילתית ובאחריות הדדית, המשמשות בסיס לפעולה מוסרית מושכלת.
תפיסת "צדק כנאמנות" גורסת כי האחריות הראשונית היא כלפי הקהילה הקרובה – משפחה, קהילה ולאום – ורק אחר כך כלפי האנושות כולה. עקרונות יהודיים כמו "עניי עירך קודמים" ו"חייך קודמים לחיי חברך" משקפים גישה זו, הרואה בלכידות הקהילתית תנאי הכרחי לקיום מוסרי ובעל משמעות.
כדי להבהיר את מעגלי האחריות שבבסיס עקרון "צדק כנאמנות", המאמר מציע את עיקרון "הרמת המסך", ההופך את גישתו של רולס על פיה. במקום להסתיר את ההקשרים החברתיים והתרבותיים, יש לחשוף אותם במלואם, כדי להגדיר באופן מדויק את החובות המוסריים של כל פרט. גישה זו מאפשרת קבלת החלטות מוסריות מושכלות, המאזנות בין נאמנות לזיקות החברתיות השונות.
גישה זו אינה מבטלת ערכים אוניברסליים, אלא משלבת אותם בתוך הקשרים פרטיקולריים. בכך, היא מתכתבת עם מסורת רעיונית המדגישה השתייכות של האדם לפרויקט קולקטיבי המכוון לטובת הכלל האוניברסלי. ערכים כמו נאמנות, רעות ואהבת המולדת מקבלים משמעות מעשית כחלק מהחובה לשמר את הקהילה, אשר היא עצמה חלק מהפסיפס האנושי.
בהתאם לכך, המאמר מציע עדכון לקוד האתי של צה"ל, ובכללו הדגשת הניצחון כערך מרכזי לצד ערכים נוספים כמו אחריות, רעות, וכבוד האדם. הצעות אלה נועדו לאזן בין מחויבות לאומית למוסריות אוניברסלית, תוך חיזוק יסודות הקהילה הלאומית. תפיסה זו שואפת להתמודד עם האתגרים המוסריים של המציאות המבצעית בעידן המודרני, תוך יישום עקרונות מוסריים מעשיים שמבוססים על זיקה אנושית וקולקטיבית, המשלבים את המסורת היהודית והפילוסופיה הרפובליקנית כעקרונות מנחים להפעלת כוח צבאי.
