טבח שמחת תורה, שהתרחש בשבעה באוקטובר, הוא משבר היסטורי ואירוע מכונן למדינת ישראל. כעת נדרש חשבון נפש לאומי מקיף, החורג בהרבה מן הניתוח של הכשלים הטקטיים באותו יום. עלינו להעמיק ולבחון את הגורמים והמגמות ארוכי הטווח שהובילו לכשל ולמלחמה, וגם את הכשלים שנחשפו במהלכה. רק התמודדות כנה, אמיצה ושיטתית עם נקודות החולשה, מתוך מטרה לתקנן, תוכל להעניק לישראל ביטחון יציב שיאפשר לה לא רק לשרוד אלא גם לשגשג, לצמוח ולמלא את מקומה הראוי כמעצמה ריבונית ומובילה. לנוכח קריסת הקונספציה הישנה, חיוני לעמול על פיתוח פרדיגמות חדשות, רחבות היקף, עדכניות ומבוססות, שישרתו אותנו בדורות הבאים.
לשם כך גיבש מכון ארגמן צוות חוקרים במסגרת תוכנית "עמיתי ציון" לשנת תשפ"ה. הצוות כולל מומחים בכירים, חלקם בעלי עבר פיקודי וניהולי במערכת הביטחון, בעלי ניסיון מצטבר של עשרות שנים, שנבחרו בקפידה בזכות תובנותיהם ויכולותיהם הייחודיות. במהלך עבודתם התייעצו החוקרים עם שורה של מומחים למדיניות ולביטחון, בישראל ובארצות הברית. לאורך השנה שב הצוות אל יסודות תפיסת הביטחון של ישראל, כפי שעוצבה על ידי דוד בן־גוריון, ובחן כיצד אפשר להתאים עקרונות אלו לתנאים ולנסיבות העכשוויים שבהם מצויה המדינה.
בפניכם מוצג אפוא חזון ביטחוני חדש־ישן לישראל: חזון אמיץ המכיר במציאות המורכבת ובמשאבים המוגבלים, אך מבקש למנף את יכולותינו אל עבר עתיד משגשג. זוהי נקודת מפנה אפשרית בהתפתחות האסטרטגית של המדינה.
פרויקט "סדר יום אסטרטגי חדש לישראל" כולל ניירות מדיניות המרוכזים בשלושה חלקים:
החלק הראשון מניח את היסודות. הוא מנתח את עקרונות תפיסת הביטחון הקלסית, מצביע על נקודות הכשל ועל המקומות שבהם סטתה ישראל מדרכה, ומציע עקרונות חדשים־ישנים לתפיסה עדכנית. כמו כן, הוא סוקר את הזירה הבינלאומית שבה ישראל פועלת ומזהה את האתגרים וההזדמנויות הניצבים בפניה.
החלק השני עוסק בבניין הכוח ובדרכי ההתייעלות המוסדיות והארגוניות הנדרשות לשיפור עבודת מערכת הביטחון. הוא מצביע על הצורך בהקמת "צבא גדול וחכם", בשיקום יסודי של צבא היבשה, בעידוד חדשנות טכנולוגית בצה"ל, ברפורמות במערך המודיעין וביחסי הגומלין בין הדרג המקצועי לבין הדרג המדיני, ואף מציע בחינה מחודשת של הקוד האתי של צה"ל.
החלק השלישי עוסק באסטרטגיה כלפי הזירות השונות: מהמעגל הפנימי ביהודה ושומרון, דרך המעגל האזורי (מצרים וירדן), ועד למעגל הרחוק ובכללו איראן ושלוחותיה. מעבר לכך, מוצעת גישה דיפלומטית חדשה ביחס למדינות הסכמי אברהם, ובהקשר הרחב יותר – לעולם בעידן של תחרות בין מעצמות.
מן הסתם, נושאים חשובים רבים נותרו מחוץ להיקף העבודה – בהם ביטחון הפנים, גיוס כוח האדם לצה"ל, יחסי ישראל ויהדות התפוצות, וכן ניתוח כמותי של תקציב הביטחון. גם רפורמות פנימיות רבות לא נידונו כאן. אולם כדברי חכמים: "לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין להיבטל ממנה". תקוותנו היא כי התשתית הרעיונית וההצעות המעשיות שהוצגו כאן ישמשו בסיס איתן לעבודות המשך ולתרגום המלצות המדיניות לתוכניות פעולה בנות־ביצוע.
לקריאת הקובץ המלא לחצו כאן:
ד"ר רפאל בן לוי
מנהל ומנחה אקדמי של פרויקט "סדר יום אסטרטגי חדש לישראל"
ראש תוכנית צ'רצ'יל לאסטרטגיה מדינית־ביטחונית, מכון ארגמן
ד"ר רונן שובל
ראש מכון ארגמן ללימודים מתקדמים
