עמיתי ציון - ברית הייעוד

על התוכנית

בשנת תשפ"ז תוכנית עמיתי ציון של מכון ארגמן תתמקד בבירור "ברית הייעוד" של העם היהודי, ותרגומה הראשוני למדיניות ציבורית עבור מדינת ישראל. בעוד ש"ברית הגורל" מאגדת אותנו סביב מאבק קיומי והישרדות, ברית הייעוד תובעת מאיתנו לנסח את התכלית החיובית, המוסרית והרוחנית של שיבת ציון.

מכון ארגמן יספק לעמיתי המחקר שייבחרו סביבה אינטלקטואלית פורה בכדי לאפשר להם לנוע מהרעיונות הנשגבים ביותר ועד לפרקטיקה של ניהול מדינה. תכלית שנת המחקר היא לגבש ולהמשיג את יסודותיה של "אסכולת ירושלים" – תפיסה פילוסופית ומדינית המונחת במסורת היהודית ובפילוסופיה המערבית, ומבררת את ברית הייעוד מתוך תחושת שליחות, ומגע חי עם העולם, ומתוך הכרה בבירור שליחותה של האומה גם כלפי פנים וגם ביחס לאומות העולם. מתוך תשתית רחבה זו, התוכנית תציע בית לאלו המבקשים לנסח חזון היסטורי ורעיוני ולהצביע על קווי יסוד של מדיניות הנגזרת ממנה.

מטרות תכנית העמיתים

א) הכשרה אינטלקטואלית כפולה –  התכנית תחשוף את משתתפיה הן למיטב ההגות הפילוסופית והיהודית בנושאי זהות וייעוד, והן לספרות הפילוסופית פוליטית ולהשלכותיה שונות שלה בנושאים כלכלה פוליטית ומדיניות ציבורית.

ב) הכשרה קבוצתית – התכנית תגבש קהילת לומדים שתוכל לדמיין את ברית הייעוד, תוך שיתוף פעולה,  ושתהווה פורום לחילופי דעות ורעיונות – מהרמה התיאולוגית וההיסטורית ועד לרמת סעיפי התקציב.

ג) העמדת תוצר – משתתפי התכנית ינסחו במהלך השנה מאמר אפשר יבטא אספקט מרכזי של ברית הייעוד.

אופי הפעילות

עמיתי ציון ישלבו עיון בסוגיות ליבה, קריאה בטקסטים נבחרים, יחד עם מפגשים עם המציאות הישראלית על גווניה, כל זאת לצד עבודה אישית וקבוצתית וליווי צמוד לאורך השנה.

דרישות ותוצרים

  1. בני הכי במסורת היהודית ובעלי היכרות רחבה עם פילוסופיה בכלל ומדיניות ציבורית בפרט.
  2. נוכחות של שני ימי עבודה מלאים בשבוע, במכון ארגמן שבירושלים (ימי ב' ויום נוסף לבחירת העמית).
  3. נוכחות מלאה וסדירה בכל מפגשי התכנית לפי לו"ז מפגשים שיפורסם מראש.
  4. נוכחות במופעים המרכזיים של מכון ארגמן.
  5. הגשת דו"חות קריאה והתקדמות מפורטים.
  6. הצגת תוצרי עבודה עיוניים ומעשיים לאורך השנה, בהתאם להנחיית ראש התוכנית.
  7. הצגה שוטפת של התקדמות מצב העבודה בהתאם ללו"ז התכנית.

נושאי המחקר

"מציון תצא תורה" או מניו-יורק? תפקיד ישראל אל מול אומות העולם
  • הרעיון: לאור משבר האמון במוסדות הבינלאומיים, מהו תפקידה של ישראל ביחס לאומות העולם? ברית הייעוד מזמינה אותנו לבחון מחדש את הנחות היסוד של הדיפלומטיה הישראלית, ולשאול האם "אסכולת ירושלים" יכולה להציע חזון חלופי לסדר עולמי – כזה המושתת על חירות, לאומיות ומוסר מקראי, אל מול האוניברסליזם של מוסדות האו"ם.
  • המעשה: כיצד יכולה דוקטרינת מדיניות החוץ של ישראל להשתנות לאור חזון זה? אילו כלים מעשיים, בריתות אסטרטגיות או מוסדות אלטרנטיביים עלינו לבחון כדי לייצר השפעה ממשית בזירה הבינלאומית, שאינה מסתפקת בהישרדות ובהתגוננות בלבד?
  • הרעיון: שוק חופשי וקפיטליזם הם מנועי צמיחה הכרחיים, אך הם מעוררים שאלות עמוקות בדבר ריכוזיות ומוביליות. אילו תובנות מוסריות, פוליטיות וכלכליות ניתן לגזור מ"משטר היובל" המקראי – מודל השואף לבזר כוח כלכלי ולמנוע עוני בין-דורי, תוך שמירה קפדנית על חירות הקניין?
  • המעשה: כיצד עשויים עקרונות אלו להיתרגם לרפורמות מודרניות בישראל של ימינו? העמיתים יוזמנו לבחון סוגיות כגון מונופול הקרקעות, דיני פשיטת רגל, ריכוזיות הון ושמיטת חובות, ולנסח מדיניות המאזנת בין שוק חופשי דינמי לבין חברה בעלת אחריות היסטורית לדורות הבאים.
  • הרעיון: מהו ייעודו של החינוך במדינת ישראל? מעבר להקניית כישורי עבודה או מושגי אזרחות טכניים, ומעבר להתגוננות מפני רוחות ה"ווק" המפרקות את הלכידות החברתית – כיצד צריכה להיראות מערכת חינוך שנטועה עמוק בטקסטים הקנוניים, במורשת ישראל ובתרבות המערב?
  • המעשה: אילו מבנים ורפורמות יאפשרו את מימושו של חזון זה? העמיתים יתבקשו לבחון מודלים של ביזור ואוטונומיה קהילתית (כגון תלושי חינוך – Vouchers), ולשאול איזו מדיניות תאפשר להצמיח אזרחים הפועלים מתוך תחושת חירות וייעוד משותף.
  • הרעיון: מהי המשמעות התרבותית והמוסרית של היותנו "אומת הסטארט-אפ"? האם ניתן לראות בחדשנות הטכנולוגית ובמושג "אור לגויים" ביטוי מודרני של ברית הייעוד, המבקש ליצור ערך מהותי לחברה האנושית אל מול תפיסות של ניהיליזם טכנולוגי?
  • המעשה: אילו צעדי מדיניות נדרשים כיום (באסדרת הבינה המלאכותית, הסרת חסמים ועידוד יזמות) כדי להבטיח שישראל תוביל בזירה התחרותית, אך תעשה זאת מתוך בניית אקו-סיסטם הפועל לאור אחריות מוסרית ולאומית עמוקה?
  • הרעיון:  כיצד ניתן לעצב פרהסיה ציבורית שאינה נשענת על פחד וכפיית סטטוס-קוו פוליטית של "ברית גורל"? כיצד משתקפים התרבות והמשפט העבריים במרחב הציבורי מתוך גישה של בחירה חופשית, "נעשה ונשמע" וריבונות עם?
  • המעשה:  העמיתים יוזמנו להציע מודלים מעשיים להסדרת המרחב הציבורי, לחשוב על דרכים חוקיות לשילוב עקרונות מהמשפט העברי בדין האזרחי בישראל, ולבחון מחדש את מתחי הריבונות לאור ערכי המסורת.

תוצרי התכנית

עמיתי המחקר יידרשו להעמיד בסוף השנה תוצר מעמיק ואיכותי (נייר עמדה/מדיניות), המגשר בין החזון הרעיוני למציאות הישראלית. כל תוצר יידרש:

  1. פרק רעיוני: לאפיין את הבעיה הנוכחית מתוך נקודת המבט של "ברית הייעוד" אל מול "ברית הגורל", ולבסס את התשתית הערכית לפתרון מתוך אסכולת ירושלים.
  2. פרק מעשי: להציע כיוון מדיניות קונקרטי (הצעת חוק, שינוי תקנות, רפורמה כלכלית או רגולטורית) שמיישם את החזון הרעיוני בתוך המציאות של מדינת ישראל כיום.

מנחה התוכנית

ד"ר רונן שובל

ד"ר רונן שובל, ראש מכון ארגמן ללימודים מתקדמים.

מלגה

משתתפי הסמינר יזכו במלגה חודשית על סך 7000 שקלים מחודשים ינואר עד יוני.

עמיתי ציון תשפ"ו

ד"ר נעמה אבידן

חוקרת מדיניות חינוך בפורום קהלת

ד"ר ששון חדד

קצין צה"ל בדרגת תת אלוף, כלכלן בכיר, יועץ הכספי לרמטכ״ל וראש אגף התקציבים של משרד הביטחון לשעבר

מורין אמיתי

יועצת וחוקרת בתחום מדיניות ציבורית

דוד טל

חוקר, יועץ ומורה בתחום הכלכלה

דריה שלייפר

דוקטורנטית למדעי המדינה, כותבת ומרצה בענייני אקטואליה ופרשנות פוליטית

גלעד צוויק

מנהל תחום הדוברות במשרד התפוצות והמאבק באנטישמיות

עמיתי ציון תשפ"ה

עופר וינטר

קצין צה"ל בדרגת תת אלוף

רועי תמיר

אל"מ במיל' מומחה לענייני מודיעין

דורון שפילמן

דובר צה"ל לתקשורת הזרה (מיל')

יהושע (שוקי) ריבק

קצין צה"ל בדרגת תת אלוף, חוקר בניין הכוח בצה"ל

הראל וינברג

מומחה למשפט וצבא

ניצן דוד פוקס

מומחה לגאופוליטיקה עולמית

קובי אלירז

מומחה בתכנון מקרקעין ביו״ש

עמיתי ציון תשפ"ד

ד"ר נגה בינג

מנהלת המרכז לחינוך יהודי ע"ש מלטון

אוריה מבורך

דוקטורנטית למגדר

השארו מעודכנים

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו